יש לי נטיה להיות רומנטיקנית, במיוחד כשזה נוגע לערים "חדשות" שאני מגלה.
אחרי ביקור של שבוע בחיפה, אני יודעת שיש לי כמה סיבות טובות
מרכזת לי (ואולי גם לכם) אם תרצו סיכום שבועחופשהבחיפה

#1 לוקשיין
אתחיל מזה שאני לא אוהבת מלונות מפונפנים,
כמי שמכורה לרעש של העיר, אני מעדיפה מקום מרכזי –
כזה שבמרחק יריקה אני אוכל לקפוץ למקום בילוי מעודכן,
בשילוב סיור אותנטי להיסטוריה של העיר
סך כל זה הוביל אותנו לבחור את מלון הדירות 1926 במרכז השוק התורכי.
מלון דירות פשוט, מאובזר, נקי ונעים במחיר ושירות מצויין.

#2 כרמלית
כמי שחולמים על להיות אירופה, החלום כמעט מתגשם שאפשר להשאיר את הרכב בחניה,
ולקפוץ לאתרי בילוי במעלה הכרמל. את החוויה האירופאית משלימות המדרגות האינסופיות והגרפיטי על גבי קירות המטרו המקומי. אגב, אני יכולה לחתום שאם היו שואלים את לביא – מבחינתו יום עליה וירידה בכרמלית היה מסתמן כיום בלוי מושלם.
ולשאלתכם לאן אפשר להגיע עם הכרמלית >>
הגנים הבהאיים//גן החיות הלימודי//מדעטק// שופינג ב"אלנבי" של חיפה ברחוב הרצל.

#3 הגשרים התלויים בנשר
אני לא מאמינה שאין לי אפילו תמונה אחת משם, אולי כי מספיק שאגיד לכם שכדאי ללכת.
למה? כי לרגע אחד האמנתי לעצמי שאני בתאילנד מצלמת סרט של האוצר האבוד של נשר.
וברגע השני כשנזכרתי שבעצם אני פה עם שני ילדים, התגברנו יחד על פחד גבהים, ועשינו מסלולון קצר בין הגשרים (מי לא אוהב לנווט עם סימוני דרך של קק"ל ולהרגיש גדול).
**חשוב שתדעו** אין אפשרות עליה על הגשרים עם עגלת ילדים.

#4 המון מסעדות שוות
חיפאים אתם טובים!
פחות אוכל מפונפן, יותר אווירה – כמו שאני אוהבת
צ'אנג בה – אחרי שחוזרים מתאילנד, מבינים שהמסעדות האסייתיות בארץ הם אטריות ברוטב שקר כלשהו.
לא כזה המקרה בצ'אנג בה, אוכל תאילנדי מתובל, חריף, מלא בשום. מניגיד לכם – אלוהי זאת את המילה
אחרי שיצאתי נשבעתי לעצמי, שאני מוכנה לקחת מונית ספיישל (או אולי רכבת ספיישל) רק בשביל לאכול מנה אסיתית טובה
וניה ביסטרו, שער פלמר
על קו הנמל, כשרואים את הים, מוזיקה בספרדית מדוברת
ומנות מתוחכמות עשירות בטעמים – כל זה ביחד מדבר אליי
מעיין הבירה
אוקיי, קבלו הפתעה. לקראת ערב מתחילה המולה של מלצרים עורכים שולחנות ארוכים עם מפה לבנה ומשום מקום מגיחה איזו במה קטנה עם הופעה הזויה של כנר וזמרת לא ברורה. נשבעת שחשבתי שמדובר באירוע משפחתי ברחוב מהסוג שרק חיפאים מכירים, טוב האמת שזה כמעט – מדובר במוסד חיפאי המגיש אוכל מזרח אירופאי – כזה שאני פחות זורמת עליו בדר"כ, אבל הפעם אני מודה היה לי טעים.
  
מצד ימין מסעדה הודית  מצד שמאל: לביא (הבכור שלי) ואני שותים בירה במעיין הבירה 🙂

#5 הופעת רחוב בשוק התורכי
נכון לאוגוסט, ומי יודע מה יהיה אח"כ בכל יום חמישי מתקבצים כל ה"חוצניקים" של חיפה, ואולי גם חיפאים מקומיים להופעות שוות. על שלט רחוב ראיתי שהיו שם הופעות שוות כמו גבע אלון, פיטר רוט – ואני כאמור זכיתי לראות את הימן בלוז האגדיים.

  
#6 מוזיאון המדע – המדעטק
אני מודה , מודה, מודה – בדר"כ אני מתחמקת מכל התקהלות של ילדים בהשפעה קשה של אוגוסט
אבל אם אנחנו כבר בחיפה ואוגוסט תקף גם אותנו, יצאנו בהחלט בחוויה של מוזיאון שמשקיע בתצוגות השונות, בתוספות של עוד כמה שקלים נכנסנו גם לחוויה הקסומה של הפלנטריום – ויש מצב שסוף סוף אוכל לזהות איפה נמצאת הדובה הגדולה.

לסיכום, שווה להיות רומנטיקנית, ככה מרווחים יותר ואפילו נשאר טעם של עוד.
מה שכן, בפעם הבאה – אדאג מראש לבייביסיטר.

תוספת חשובה לפוסט הנ"ל (אחרי שלוש שנים מאז הוא נכתב):
אחרי מספר פעמים שחזרתי לבקר את העיר, באותם מקומות ואותה אווירה מיוחדת השמורה רק לחיפה.
אני חייבת. אבל חייבת להמליץ על סיור מקומי באיזור העיר התחתית "סיור מייקרים"
עם החיפאית המהממת שירי ויצנר שהופכת כל אבן ומראה כל פינה באיזור העיר התחתית בחיפה.

 

 

 

 

 

 

בסיור המייקרים שירי פותחת דלתות אחוריות של סטודיאים מעניינים בתחום העיצוב והיצירה
ומספרת על התהליך שעברה חיפה בשנים האחרונות – השינוי הנדל"ני והחברתי (תהליך מרתק!)
את כל זה היא עושה בחן ובאנרגיה מקסימה וגם כמובן איך לא: משולבת בשיק כמו שרק שירי יודעת.
בקיצקוצ: מומלץ!