לקרוא עוד

כמה אפשר לחלום עד שבאמת עושים?

חזרתי מסדנה של יומיים בצפון, נסיעה ארוכה על כביש החוף והשמש שורפת אותי מכיוון הים. אולי החום והמנטרות ההודיות ברקע עזרו לי לראות את הבוקר הזה לפרטי פרטים: לפני שהבנות יגיעו אפזר קצת אבקת קסמים, אדליק את הרמקולים, השולחן כבר יהיה ערוך בכל טוב והלב שלי ידפוק חזק כשאפתח את הדלת של הבית ועל לוח הגיר בפינת האוכל שלי יהיה כתוב "ברוכים הבאים" עברו שלוש שנים לפחות. העלתי והורדתי את הרעיון. צחקתי עליו. סיפרתי עליו… לקרוא עוד
לקרוא עוד

זהר בעיר האורות

לא תאמינו. אבל את הפוסט הזה אני הולכת להקדיש לעיר שחוברה לה צחוקיו. לעיר שכל המדינה בערך מתחמקת מלהודות שהיא גרה שם ובשבילי כבר 12 שנה היא בית. וכן, אני מתכוונת לעיר האורות: פתח תקווה. זאת לא פעם ראשונה שאני כותבת על העיר, לפני ארבע שנים תפעלתי בלוג בשם "זהר בעיר האורות" שבמקרה או שלא.. נפל אחרי שנה באוויר ולא הצלחתי לשחזר אותו. אז במקום לגנוז את הרעיון לנצח - החלטתי להקדיש לו פינה בבלוג… לקרוא עוד
לקרוא עוד

בודקת (שינויים) מקרוב

עבר די זמן כרגיל אני יוצאת אל האור, מרגישה את החום וחוזרת קצת להתכרבל לי פנימה. מי שעוקבת אחריי בחודשים האחרונים כבר בטח מעודכנת: התחלתי לעבוד בתור מנהלת מחלקת תוכן במשרד פרסום. אחרי שנים (כמעט עשור) כעצמאית. כן, כן. אני עכשיו שכירה. אני עדיין הופכת את השינוי, מסתכלת עליו מכל הצדדים- בוחנת את השינוי ביחס אליי. כל הדברים שהיו חסרים לי בתור עצמאית נמצאים פה: המשכורת הקבועה (ביי ביי שוטף 120), החופשות, החגים, הלמידה, האתגר,…

לקרוא עוד
לקרוא עוד

תראו מה בישלתי!

לאמא שלי (שתהיה בריאה), יש את הכישרון לבשל בכמה סירים במקביל, ולכל סיר יש את הטעם המיוחד שלו – זה עם הסלק, וזה עם הקינמון, זה עם הבצל הירוק, וזה עם החריף האדום. הם לא מתבלבלים, ולא מתערבבים אחד בשני. וכולם כולם טעימים-טעמים באותה מידה. לא חשבתי שאוכל לבשל כמה מטעמים במקביל, אבל הנה זה קרה: לפני שלושה חודשים, ילדתי את המתוק איתן (ובואו נוסיף לו שום+בצל). פחות או יותר כשאיתן התחיל להתבשל בתוכי, הוספתי…

לקרוא עוד