עבר די זמן
כרגיל אני יוצאת אל האור, מרגישה את החום וחוזרת קצת להתכרבל לי פנימה.
מי שעוקבת אחריי בחודשים האחרונים כבר בטח מעודכנת:
התחלתי לעבוד בתור מנהלת מחלקת תוכן במשרד פרסום.
אחרי שנים (כמעט עשור) כעצמאית.
כן, כן. אני עכשיו שכירה.
אני עדיין הופכת את השינוי, מסתכלת עליו מכל הצדדים- בוחנת את השינוי ביחס אליי.

כל הדברים שהיו חסרים לי בתור עצמאית נמצאים פה:
המשכורת הקבועה (ביי ביי שוטף 120), החופשות, החגים,
הלמידה, האתגר, החברה, האנשים.
ותוסיפו לכל זה  את ה-להתלבש כל בוקר (ושתרים את היד העצמאית שזה לא חסר לה).


כל הדברים שחסרים לי בתור שכירה נמצאים פה:
הקפה אחרי שפיזרתי את הילדים במסגרות (לעומת הפקקים).
הלו"ז הגמיש (לא אעבוד היום, אשלים את השעות בלילה).
הזמן לשיחה עם עוד נשים עצמאיות, מחפשות ובודקות כמוני.
ויש עוד. לכאן ולכאן

אבל כמו שאקהרט טול אומר:
The only thing you ever have is NOW
ממש ברגע זה. ממש עכשיו אני כאן
אני חיה את הרגעים האלו ולא מסתכלת אחורה
כרגע, זה השינוי שאני חיה בו.

בצד השינוי הגדול הזה, אני מגלה
שדברים שהבטחתי לעצמי לא ממש קורים.
ומצד שני, דברים שחלמתי כבר המון זמן פשוט מתכנסים למציאות.

אז לקראת השנה החדשה, הנה 4 דברים שהייתי שמחה שיקרו במציאות, וגם אם לא זה בסדר 😊

1. השרשראות של זורה
   עיצוב השרשראות שלי, הוא זמן איכות שלי עם עצמי
   אני נהנית מהשקט (או מהמוזיקה ברקע),
   המטרה היא להמשיך להציע למכירה את השרשראות שלי.
   ומי יודע – אולי אתפתח לתחומים נוספים.

2. כתיבה
   אחת האהבות שלי בשנים האחרונות.
   אני אוהבת לכתוב, לתעד
   ובעיקר לשתף בדברים שעוברים עליי
   כאישה, קרייריסטית, חובבת אופנה ואמא
   הפידבק של הקוראות , מחזק אותי
   ומזכיר לי (וגם לכן) שאני לא לבד.
   לכן, מעתה – זורה יהיה בעיקר בלוג
   אופנה, לייף סטייל ומשמעות.
   ולכן החלטתי ביני לבין עצמי,
   שאת כל הכתיבה שלי אשפוך לתוך הבלוג שלי באתר של זורה.

3. מפגשי חברות של "זורה"
   לפני משהו כמו שנה, התחלתי לחלום
   על מפגשי FUN שיפגישו פנים מול פנים
   נשים שהן חברות טובות, וכאלה שאני מכירה מרחבי הרשת.
   סתם ככה, בלי ללכת לקורס או איזה שהיא סדנא
   את החלום הזה הגשמתי לפני חודש אצלי בבית,
   וזאת היתה אחת החוויות הממלאות.

4. כושר (גאד דאם!!)
   אחד הדברים שהבטחתי לעצמי שלא אזניח לעולם לעולם לעולם
   בגדול, אני מעדיפה לרבוץ על הספה
   אבל אני יודעת בפרספקטיבה של זמן,
   שזו לב הליבה שמשפיעה אח"כ על מצב הרוח הכללי שלי,
   על התזונה שלי, ועל כמה שאני אוהבת את עצמי.

5. לחיות עכשיו.
   אל תצחקו, כי זה לא מצחיק.
   הטירוף של החיים משחק לי במחשבות
   אני כל היום מתכננת, איך אני אסדר את הלו"ז
   מתי אכתוב בבלוג
   מתי אפגש עם חברה
   מתי אעשה כושר
   מתי אצא לחופשה
   מתי. מתי. מתי
   די חלאס. אני חיה עכשיו,
   ולא מתי שאני מתכננת
   
   
   צילום:  davidb
   
   זאת אני להפעם
   את מוזמנת להגיב ולשתף את הפוסט הזה
   אם אתן רוצות לקבל עדכון על הפוסט הבא
   מוזמנות להרשם לניוזלטר שלי פה>>

תודה ל davidb המוכשר על התמונות היפות